רקע
ישראל ישעיהו

משכן הכנסת, ז' בשבט תשל"ז, 26.1.77


צאתו ובואו של השייך מוחמד ג’עברי לירדן, וקבלות הפנים שנערכו לו שם וכאן, הינם עדות ברורה וגילוי מעודד הן להשפעתו הגדולה בקרב בני עמו, משני צדי הירדן, והן לשאיפתם ורצונם של המוני העם הערבי להשתחרר מן הסיוט של המלחמות עם היהודים, וממעשי הטירור הנפשעים כלפי יהודים וערבים; וכן לשאיפתם למצוא עצות טובות לפתרון הסיכסוכים בדרכי שלום לקראת חיים של שלום ושכנות טובה.

הגילויים המעודדים האלה מחזקים בלבנו את האמונה, שקרוב היום בו נוכל לבנות בחבל עולם זה, יחד עם שכנינו, עתיד יותר טוב לשני העמים השכנים, היהודים והערבים, בדור הזה ובמיוחד לקראת הדורות הבאים.

אנחנו מצפים לכך, שהעיניים תפקחנה, והלבבות יתעוררו, לראות ולהבין, שהקיצוניות מובילה אל תהום עמוקה של דם ויסורים, ואלו המתינות וההליכה בדרכי שלום מוציאות אל מרחב של אושר והצלחה לכלל ולפרט.

מנהיגי הערבים חטאו חטא אנושי כבד, הנמשך כבר כ־30 שנה, בזה שהכריחו את הפליטים הערבים, בייחוד נשים וילדים, להישאר במחנות עלובים ונחשלים, ומנעו מהם אפשרות של שיקום והתישבות במרחבים העצומים של ארצות ערב; כל זה רק כדי להראות לתיירים האירופיים את חטאה כביכול של ישראל.

באותו זמן עצמו, עלו לישראל קרוב למיליון יהודים מארצות ערב, שהשאירו מאחריהם רכוש עצום, הכולל גם שכונות שלמות של בתים ומוסדות ציבור היסטוריים. מדינת־ישראל שיקמה את יהודי ארצות ערב, בנתה בשבילם עיירות ומושבים ומוסדות ציבור והם חיים באושר וכבוד.

למה לא נהגו כך מדינות ערב כלפי הפליטים הערבים? האם חסר להם כסף לכך? הלא הם שילמו ומשלמים לרוסים ולאירופים מיליארדים של דולארים בעד נשק, שבלי ספק סופו להיות גרוטאות.

האם הרוויחו משהו ממשי מרגשי הרחמים שהביעו התיירים האירופיים בעת ביקוריהם במחנות הפליטים? בסופו של דבר נהפכים רגשי הרחמים הללו לבקורת כלפי מדינות ערב העשירות, שהן יכולות לפתור בעייתם של המסכנים הללו בקלות רבה; אני מזכיר את הנושא הזה משום שאני בטוח שכב' אורחנו, וכן המלך חוסיין עצמו, ערים מאד לנושא האומלל הזה. אני סבור שהסימן המובהק להתפכחות ולפריצת דרכים חדשות לשלום – תלוי בראש וראשונה בחיסול מחנות הפליטים, בשיקומם וביישובם של תושביהם כדי שיוכלו לחיות חיים נורמליים.

מי שרוצה בשלום, מי שמבקש ליישב את הסיכסוכים בין ישראל והערבים, עליו לפעול למען יושם קץ לתופעה המבישה הזאת של כליאת אנשים מסכנים במחנות עלובים אך ורך לצורך תעמולה פוליטית נגד ישראל.

אני מקדם בברכה את אורחנו החכם והנכבד ומאחל לו אריכות ימים, בריאות טובה והצלחה מלאה במעשיו למען השלום וההבנה באזורנו.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 62406 יצירות מאת 4117 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!